סוגיית גביית דמי מחלה ממעסיקים

ב-20.6.2018 יצא שר האוצר בהכרזה: “על מנת לסייע לחקלאי ישראל להתמודד עם גל הפשיעה ולאור הקשיים בקבלת ביטוח לפשיעה חקלאית החלטנו…”
שר החקלאות: “בשורה משמחת לחקלאים, לאחר משא ומתן ארוך עם האוצר, אושר תקציב לפוליסות לפשיעה חקלאית..”.

“…אושרו הפוליסות לחקלאים בסך 16 מיליון שקל בביטוחים… משרד החקלאות ומשרד האוצר, קידמו את הנושא על מנת שהחקלאים יוכלו להתמודד כלכלית…”

ומאידך… חקלאים המעסיקים פועלים מהשטחים (פ”ש) ותלויים בקבלתם במדור התשלומים שברשות האוכלוסין שבמשרד הפנים (מת”ש) נאלצים לדווח מידי חודש למת”ש על ימי העסקה (לעיתים פיקטיביים) משלמים מידי חודש בגין כל יום מדווח כ-80 ₪ המורכבים ממס ארגון, בול בריאות, פנסיה חלק עובד וחלק מעסיק 6% ע”ח פיצויי פיטורים ועוד. הסדר זה פועל עשרות שנים.

בעקבות תלונות של מעסיקים, דוח מבקר המדינה שעסק בהתנהלות מת”ש ביחס לפ”ש בבניין ובעיקר בעקבות עתירה של קו לעובד החל מת”ש “מנער” את נוהליו. בין היתר פנה לציבור הרחב ב”קול קורא” וביקש התייחסויות. אולי כתוצאה מכל האמור לעיל הופסקה בשנת 2017 גבייה בשיעור 4% לטובת דמי חופש. בנוסף הוצף העניין של גביית “דמי מחלה” ממעסיקי פ”ש. מתברר שרק בענף החקלאות צבורים נכון ל-31.12.2017 – כ-81 מיליון ₪ (גביית השנים האחרונות). בשנת 2016 נגבה כדמי מחלה מחקלאים סך של 10,268,542 ₪. בשנת 2017 נגבו כ- 12,427,985 ₪. אלא, וזו השערוריה, הסכום ששולם לפ”ש בחקלאות כדמי מחלה עמד בשנת 2016 על 214,519 ₪ בלבד המהווים 2% מהסכום שנגבה ובשנת 2017 שולמו כדמי מחלה 287,156 ₪ המהווים % 2.3 .

יובהר, הזכאות לדמי מחלה על פי החוק היא למכסימום 90 יום, ועוד, הזכאות לדמי מחלה נמחקת בעת מעבר ממעסיק למעסיק. בפועל רובו ככולו, כ-98%, של הסכום שנגבה כדמי מחלה אינו משמש למטרה שלשמה הוא נגבה.

מה אם כן קורה עם כל אותם סכומי עתק המצטברים בקופה שלעולם לא תשמש למטרה שלשמה הוקמה?

למעשה ובפועל, ישנן שתי אפשרויות: האחת, כך נהגה הממשלה בעבר, וכך מתכוונת היא לפעול גם כעת, הלאמת העודפים שבקופה לטובת תקציב המדינה.

האפשרות האחרת הצודקת, המתבקשת, היא החזרת הסכומים העודפים למי ששילמו אותם בכפיה לצורך מטרה שכאמור לעולם לא תמומש.

הנה כי כן ממשלת ישראל נותנת ביד אחת 16 מיליון ₪ וביד שניה לוקחת מידי שנה, כבר עשרות שנים בכל שנה מיליוני שקלים למעשה כ“מס” שלא באמצעות רשות המיסים וללא כפיפות לדיני המס כלל וכלל.

למען הגילוי הנאות יצויין כי הח”מ הגיש לבית המשפט תביעה להשבת הסכומים שנגבו בתואנת “דמי מחלה” ברם אין אשליה שהעניין יחתך בבית משפט השלום. ההערכה היא שגורל הכסף הצבור בקופת “דמי מחלה” יקבע בבית המשפט העליון מה גם שתלויה ועומדת שם בעניין זה עתירה מטעם קו לעובד. האחרון מבקש שבכסף הצבור בקופה ייעשה שימוש לטובת העובדים כאילו הם שילמו אותו או כאילו הם זכאים לו. בעתירה: “הכסף בגין קרן דמי מחלה נגבה ממעסיקיהם של העובדים תוך שאינו משמש לייעודו הסטטוטורי ונותר למעשה אצל המשיבים (רשות האוכלוסין, האוצר) דבר המהווה פגיעה קניינית…”.
ובאותה נשימה: “מדוע לא יעביר המשיב 3 (האוצר) את כל הכספים שנגבו ביתר בגין קרן דמי מחלה לעובדים הפלסטינאים למטרות ייעודיות לרווחתם ולבריאותם“.

הנה כי כן מחד גבייה למטרה שלא תמומש ומאידך תביעה לשימוש על ידי מי שאינו זכאי לכך ומעל אלה חוסר נכונות של המדינה להשיב את הכספים למי שמהם נגבו.

יש לציין כי בעקבות “הניעור” אותו עובר מת”ש הוחלט כי בעתיד יוחזרו למעסיקים כספים הצבורים לטובת עובדים שיהיו רשומים אצלם בעת שיוחזרו הכספים. לאור ניידותם של פ”ש והשינויים התכופים במקום עיסוקם ברור כי רק חלק מזערי מהסכום המצוי בקופת קרן “דמי מחלה” באמת יוחזר לבעליו.

זאת ועוד, הקול הקורא תוך שיש בו הודאה מפורשת כי הקרן לא מנוהלת על פי תקנון וכו’ יצא בסוף שנת 2017, וראה, (לא מפתיע) הגבייה לא הופסקה והיא תמשך ככל הנראה גם בכל שנת 2018… הנה עוד 12-14 מיליון ₪ שילקחו מחקלאים רק בשנה זו ללא כל סיבה והצדק.

והעולם שותק!!!

רשם: שמואל גלנץ, עו”ד