אנו שמחים להמציא לקהל לקוחותינו וידידנו, גיליון נוסף של העלון האינטרנטי “שורת המס”. הדגש והרעיון בעלון זה להביא לקהל הקוראים בקיצור נמרץ, ובצורה ברורה ונהירה, פסיקה חדשה בתחומי המס ועבירות הצווארון הלבן, תוך דגש חד וקצר על השורה התחתונה.
בעלון זה יוצג תכנון מס שלא צלח- בעניין מיסוי ריבית על הלוואת בעלים.
הכנסות ריבית על הלוואות בעלים לחברה, כאשר בעל המניות הוא בעל מניות מהותי (מעל 10% במניות), חייבים בשיעורי מס שוליים. כאשר בעל המניות אינו מהותי שיעור המס 20% בלבד.
הריבית ממוסה על בסיס מזומן (בעת קבלתה).
פסק הדין בעניין ע”מ 24975-01-04 אסולין נגד פקיד שומה באר שבע מיום 3.6.18, מתאר את הסיטואציה הבאה:
בשנים 1988-1989 העמיד המערער, הלוואה לחברה בה היה בעל מניות מהותי של כ- 500,000 אלף דולר.
ההלוואה צברה ריבית.
באוגוסט 2008 נחתם הסכם למכירת המניות מהמערער לבעלי המניות האחרים, במעמד זה סוכם על תשלום חוב הריבית על ההלוואה ותנאי התשלום.
על פי המוסכם קיבל המערער במעמד החתימה שיקים דחויים בגין הריבית.
המערער טען שבעל קבלת הריבית (פירעון השיקים הדחויים) כבר לא היה בעל מניות מהותי כיוון שמכר את מניותיו, וכי מועד אירוע המס הוא המועד בו נפרעו השיקים והפכו למזומן.
בית המשפט דחה את הטענה. נקבע כי המועד הקובע לעניין השאלה אם אם מדובר בבעל מניות מהותי הוא
מועד החתימה על הסכם מכירת המניות שבו הוחלט על תנאי התשלום הריבית (קרי לפני העברת המניות לאחרים, בהיותו של המוכר עדיין בעל מניות מהותי).
עוד נקבע שההחלטה בדבר פריסת החזר הריבית היא החלטה שהמערער יכול היה להשפיע עליה ולכן במקרה זה אין להתייחס למועד פירעון השיקים והפיכתם למזומן, כמועד אירוע המס.
בית המשפט הותיר את קביעת פקיד השומה למסות את המערער על פי שיעורי מס שוליים על כנה.
למעשה והגם שהדבר לא נאמר על ידי בית המשפט מפורשות בפסק הדין הרי שנראה כי בית המשפט ראה בכל המהלך כמהלך מלאכותי שנועד להקטין מס ללא טעם עסקי,
ולכן חייב במס מלא את הריביות כריבית לבעל מניות מהותי בשיעורי מס שולי, והתעלם מהפריסה.
אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי או חוות דעת. יש לזכור שתמיד צריך לבחון כל מקרה לגופו ולאור נסיבותיו.
לקבלת יעוץ משפטי ניתן לפנות למשרד עורכי דין יואב ציוני ושות’
לקוראינו: