מתקפת אכיפה על מעסיקים

31 הודעות על כוונת חיוב בסך כ-2 מיליון ₪ ועוד 314 התראות מנהליות על מעסיקים בחקלאות בשנת 2014

“ביקורים” של אנשי האכיפה ממשרד הכלכלה אצל מעסיקי עובדים זרים במגזר החקלאי נערכים לאחרונה בתכיפות גדולה. ברבים מהמקרים מסתיימים הביקורים בדוחות שאינם מלבבים כלל וכלל. תחת ידי אנשי הביקורת יוצאות במקרה הטוב התראות ובחלקם האחר הודעות על כוונה לחיובים כספיים.

להלן נסביר את הרקע לביקורות ואת המקור מהדין.

ביוני 2012 נכנס לתוקפו חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. (להלן “החוק“).

מטרתו של החוק כשמו כן הוא, להגביר עוד ועוד מילויים של הוראות שונות הנוגעות לדיני העבודה ולייעל את אכיפתם. הוסבר כי המציאות יצרה צורך בחוק זה מאחר ועובדים רבים מקרב אוכלוסיות חלשות כמו עובדי קבלן, עובדי הסעדה, נקיון ואבטחה לא זכו לתנאי ההעסקה המינימליים הקבועים בדיני העבודה.

למעשה, הרציונאל של החוק הוא ליצור מנגנון שירתיע מעסיקים מלקפח עובדיהם.

במסגרת יישום החוק הוקם “מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה”. תקציב המנהל לשנת 2014 עמד על 25 מיליון ₪. גוייסו כמאה עובדים שהוכשרו לפקח ולבקר מקומות עבודה כדי לוודא שהעובדים נהנים מזכויות המוקנות להם מכֺח הדין.

במסגרת החוק מוסמך מפקח שמוגדר “ממונה עיצומים כספיים” (להלן “הממונה“) להטיל על מעסיק עיצום כספי משמעותי כפי שיפורט להלן.

בפועל החוק מייתר את חוק העבירות המנהליות בהקשר לרשימת חוקים מסויימים שחסו תחת חוק העבירות המנהליות. בשני החוקים המטרה היתה להעניש מעסיקים שאינם פועלים כדין בהליך יעיל מהיר ואפקטיבי.

בחוק עבירות מנהליות אף היתה מטרה למנוע הליך פלילי. העונש שהוטל היה עיצום כספי שעם תשלומו נמנעה הרשעה פלילית למי שזה הוטל עליו מה שאינו נכון לגבי החוק. מעסיק ש”זכה” לקבל התראה או הודעה על כוונת חיוב נותר במגרש הפלילי.

נושאי הביקורת

הנושאים הנבדקים במסגרת הביקורות עוסקים בהתנהלות של המעסיק בעניינים הנוגעים לרשימת חוקים מוגדרים ביניהם: ניהול רישומים נדרשים, ביצוע הוראת חוק שכר מינימום, הוראות חוק חופשה שנתית, חוק שעות עבודה ומנוחה ועוד.

על פי החוק מסווגות העבירות לקבוצות. לכל קבוצה “תג מחיר” משלה כמפורט בחוק.

 

טבלת מקצת העבירות והעיצום בגינם

 

העבירה	סכום העיצום
אי ניהול פנקס חופשה. אי ניהול פנקס שעות עבודה. אי מתן הפסקות לעובד.	5,110 ₪.
אי מסירת תלוש שכר. אי מתן חופשה. אי תשלום דמי חופשה. אי תשלום גמול שעות נוספות. אי מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודתו.	20,420 ₪.
העבדה ביום המנוחה השבועי ללא היתר. אי עמידה בהוראות חוק שכר המינימום. הלנת שכר.	35,740 ₪.

כאמור לעיל הרקע לחקיקת החוק הוא המציאות לפיה קבוצות עובדים חלשות לא קיבלו את זכויותיהם ובהיותם “אוכלוסיה חלשה” לא תבעו בעצמם את זכויותיהם. החוק מאפשר הטלת אחריות על מעסיקים הן בפן האזרחי ו/או בפן הפלילי.

אכן מפקחי משרד הכלכלה עושים עבודתם במרץ ובנחישות גם בקרב אוכלוסיית עובדים חלשה, הם העובדים הזרים (תוך כך נופלים מעסיקים רבים לקטגוריית “אוכלוסיה חלשה”…)

על פי סיכום פעולת מנהל האכיפה במשרד הכלכלה לגבי שנת 2014 הוטלו בענף החקלאות 314 התראות מנהליות ו-31 הודעות על כוונת חיוב בסך 1,845,080 ₪.

דרכי פעולה

1. מעביד שנמסרה לו התראה או הודעה על כוונת חיוב רשאי לפנות בכתב לממונה ולהעלות טענותיו – תוך 30 יום.החלטת הממונה:      להשאיר ההודעה בעינה.
   לבטל ההודעה.
   להפחית סכום העיצום (בהודעה על כוונת חיוב).

   לא הגיש המעביד טענותיו תהפוך ההודעה על כוונת חיוב לדרישת תשלום.

    

2. מבקש מעביד לערער על החלטת הממונה, רשאי הוא לפנות תוך 14 יום לועדת ערר.
3. הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת ערר רשאי לערער לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 45 יום.
4. ערעור על החלטת בית הדין האזורי לארצי אפשרית רק עם מתן רשות לכך משופט בבית הדין הארצי.
   יש לשים לב כי:

 

 

זאת לדעת

• משניתנה התראה והמעביד חזר והפר ההוראה בתוך שנתיים יוטל עיצום כפול.
• תשלום עיצום כספי לא גורעת מאחריותו הפלילית של המעביד (בניגוד לחוק עבירות מנהליות).
• ישנה אחריות אישית של מנהל בתאגיד.

 

לסיכום

אם הגברת המודעות להשלכות החוק, הביקורות וכל הנובע מכך, תביא את המעסיקים לנהוג ולהתנהל כנדרש כי אז רווח והצלה יעמוד להם.

הטמעת דרכי התנהלות התואמים את הדין והפיכתם לרוטינה תתברר בסופו של דבר כמשתלמת.

 

 

רשם: שמואל גלנץ, עו”ד

 

האמור לעיל אינו בא במקום ייעוץ משפטי