ראיון עם יואב ציוני

1. לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על עונשים חמורים בתחומי המס, מאין נובעת המגמה הזו?

אכן בתי המשפט נוקטים במגמה הולכת וגוברת של ענישה קשה, הכוללת תקופות מאסר בפועל ארוכות וקנסות גבוהים בעבירות מס.
העונשים הכבדים הם בעיקר בעבירות של העלמת מס וחשבוניות פיקטיביות, עבירות הכוללות יסוד נפשי של כוונה לרמות.
עם זאת ההחמרה בענישה כוללת- ולעיתים שלא בצדק – גם מקרים של עבירות טכניות, כגון- אי הגשת דוחות במועד או אי תשלום
ניכויים או מע”מ בשל קשיים כספיים של העסק ולא מתוך כוונה לרמות.

2.האם בתי המשפט טועים?

גם השופטים הם בני אדם וגם הם לפעמים טועים. לא זאת הבעיה. הבעיה היא כשיש תפיסה מוטעית מערכתית של בית המשפט.
דוגמא קלאסית לכך היא בסוגיית היסוד הנפשי בחשבוניות “זרות”. באותם מקרים בתי המשפט מייחסים יסוד נפשי של כוונה
לרמות בסיטואציות שהן למעשה יסוד נפשי של רשלנות או לכל היותר מודעות אולם לא כוונה ורצון לרמות את המדינה. מדובר
בסיטואציה של אדם שקיבל חשבונית מאדם אחר בלי לעשות בדיקות מעמיקות לגבי זהות הנותן אולם מצד שני ללא שעשה
איתו קנוניה. בית המשפט, תוך הסתמכות על הלכת הצפיות מייחס למקבל כוונה לרמות ומרשיע בעבירות מסוג פשע.

3. איך מתמודדים הנישומים והסנגורים עם החמרת הענישה.

לצד ההרשעות יש גם זיכויים. החוכמה של הסנגור היא לעיתים להוביל את הקייס הפלילי, למחלוקת הנוגעת לשאלה
משפטית – מיסויית או חשבונאית. במקרה שכזה מתחיל להתעורר ספק. ובמשפט הפלילי כשיש ספק – אז אין ספק,
והנאשם צריך להיות מזוכה (לכל הפחות מהספק).

4. איך משפיע המצב הכלכלי על תיקי המס.

ככל שהמצב הכלכלי של העסקים יותר קשה הם עלולים להתפתות להעלים הכנסות.
ככל שהמצב קשה יש לנישומים פחות תמריץ להתפשר עם מס הכנסה ולהרבות בדיונים וליטיגציה.

5. איך לדעתך צריכות הרשויות לנהוג בזמן מיתון?

הרשויות צריכות להתנהל בשכל. מצד אחד, אם מישהו נתפס באי רישום תקבול של 10 שקלים, זה לא אומר שהוא העלים מיליון ₪.
האכיפה צריכה להיות מבוססת על אדנים כלכליים תוך בחינת הנישום כמכלול ובחינה של סבירויות.
מצד שני, רשויות המס צריכות לחשוב “בגדול”, להרים את הראש ולהסתכל סביב ולהתמקד באותם מגזרים – כגון משפחות פשע
למיניהן או נישומים מתוחכמים במיוחד- שחיים בעולם אוטופי ללא מס.

6. מה לגבי המחלוקות האזרחיות בענייני מס אלו מגמות אתה מגלה?

קיים דגש הולך וגובר של פסיקה על פי גישה כלכלית (למשל פס”ד שקורי שניתן לאחרונה בת”א בעניין החישוב הנפרד),
שזה דבר נכון וראוי. יותר ויותר אנו שומעים על פסק דין שקיבלו ולו חלקית את עמדת הנישומים.

בתי המשפט לא מתייצבים אוטומטית לימין הרשויות ולא מהססים לקבל את עמדת הנישום גם אם היא תקדימית (וראו לעניין
זה לדוגמא פסק הדין בעניין ורד פרי).

מצד שני אני מזהה מגמה, במקרים מסוימים, להיצמד לפרוצדורה על חשבון מהות ולא לאפשר או להקשות על העלאת
טענות חדשות בערעור שלא נטענו לראשונה בהליכי השומה.

7. האם לדעתך יש מקום להקים בית משפט מיוחד למיסים?

אני לא בטוח שזה צעד נכון. אני גם לא רואה אסון אם תיקי מיסים יפוזרו בין מספר שופטים באותו בית משפט (כמו למשל
בבית המשפט באר שבע). לא כל תיק מיסים הוא תיק מסובך וחלק גדול מהמחלוקות הן עובדתיות לחלוטין. פיזור התיקים יכול
גם להקל על חלוקת הנטל ולצמצם את זמן ניהול ההליך. מעבר לכך, כאשר רק שופט אחד שופט במחוז מסוים הדבר עלול
להביא לחד-ערכיות והיצמדות לתפיסה מסוימת לאורך שנים שזה לא בהכרח דבר טוב.

ועדות ערר של מס שבח הם דוגמא לבית דין מיוחד ואני בכלל לא בטוח שהם הצלחה מסחררת.

8. שאלה אחרונה לסיום: – האם יש לך המלצה ספציפית לאלו שהסתבכו בתקופה האחרונה בעקבות המצב ומצויים כבר עתה בתסבוכת מול הרשויות ?

השאלה היא האם התסבוכת היא פלילית או אזרחית או משולבת.

ראשית חייבים להתייעץ עם מומחה שהוא עורך דין. התייעצות עם רואה חשבון

איננה מספיקה כיוון שרואי החשבון מוגבלים בכך שאין להם את היכולת לייצג בבית

משפט או מול הפרקליטות וגורמי חקירה. הם בעצמם עלולים למצוא את עצמם כחשודים או כמאוימים להיהפך לחשודים.

שנית, במקרים שיש מה להפסיד רצוי לשקול בחיוב פשרה שניתן לחיות איתה.

שלישית, לא לעשות שטויות, לא להיכנס לפאניקה ולא לעשות פעולות שיחמירו את המצב.

שומת מס או כתב אישום בענייני מס זה לא סוף העולם וצריך להתמודד עם הבעיה ולצמצם את הנזק.

רביעית, יש לזכור כי הזמן הוא גורם חשוב כאשר אתה בעמדת החייב (או הנאשם). הגשת ערעור מס דוחה את תשלום
המס שאינו במחלוקת עד לפסק הדין במחוזי (אם כי החוב צובר ריבית והצמדה). ניהול משפט דוחה את העונש (אם כי
במקרים מסוימים, ניהול מיותר של משפט עלול להחמיר את העונש).

חמישית, למעוניינים בכופר יש לזכור כי כיום שמות משלמי הכופר מתפרסמים.

שישית, למעוניינים בהסדר טיעון עם הרשעה, יש לזכור כי הרשעה פלילית עלולה למנוע קבלת ויזה לארה”ב.