תמצית הליכי שומה למתעניין הלא משפטן
יולי 2010
מאת: יואב ציוני, עו”ד, נוטריון ורו”ח
- כאשר המדינה מתכוונת לבצע מהלך פוגעני כלשהו כנגד אזרח היא חייבת לתת לו קודם לכן זכות שימוע. היא חייבת לפרוס בפניו את טענותיה, להציג לו את החומר שעליו היא מסתמכת, ולתת לו זכות שימוע אפקטיבית ויותר מכך לשמוע את טענותיו בלב פתוח ובנפש חפצה. הדבר נובע הן מהחוק היבש והן מכללים אוניברסאליים של צדק ומוסר כלליים שהרשות המנהלית חייבת לפעול לאורן.
- הוצאת שומה לנישום, קרי קבלת דוחותיו המוצהרים, היא פעולה שיש בה כדי לשנות אחת חייו של הנישום מן הקצה (הטוב) אל הקצה (הרע). הפגיעה שהשומה יכולה לפגוע בנישום עלולה להיות דרמטית ולעיתים אף קטלנית ממש.
- הואיל וכך, המחוקק קבע כי הליך השימוש המנהלי, הן במע”מ והן במ”ה הוא הליך שימוע כול, דו שלבי.
- הנישום מגיש דוח שנתי (ס’ 130 לפקודה). מס הכנסה בודק אותו. אם יש לרשויות מס הכנסה שאלות, הוא יוזמן לדיון שלב א’.
אם הצדדים לא מגיעים לידי הסכמה, תוצא לו שומה לפי מיטב השפיטה (ס’ 145 לפקודה, במ”ה זה נקרא גם – “שומה 03”).
לנישום יש זכות להגיש השגה תוך 30 יום (ס’ 150 לפקודה). היה והצדדים לא הגיעו להסכמה מס הכנסה מוציא שומה בצו (“שומה 09”).
לנישום זכות להגיש ערעור מס תוך 30 יום, לביהמ”ש המחוזי. הליכים דומים קיימים במע”מ.
- בכל ההליכים ניתן לבקש גילוי מסמכים מהמדינה וזאת כחלק מחובת הגילוי של המדינה. המדינה חייבת לתת הסבר והנמקה
על החלטותיה ואת המסמכים עליה הסתמכה כדי לאפשר לנישום זכות טיעון אפקטיבית ואפשרות להתגונן כנגד ההאשמות
כנגדו ולהתייחס לטענות והמסמכים השונים עליה הסתמכה המדינה בהחלטתה.
- השומות במס הכנסה ובמע”מ נוגעות לשורה של נושאים-, ולדוגמא, אי קבלת הדוח של הנישום בגין רווח גולמי נמוך מדי,
או לקיזוז חשבוניות פיקטיביות, או לכך שהנישום משך כספים מחברה בבעלותו כנגד חו”ז בעלים במקום לדווח על כך
כמשכורת או כדיבידנד ולשלם מס, או שפשוט לא דיווח על רווח הון ממכירת עסק, או שלא דיווח על חלק מהכנסותיו.
לפעמים הסוגיה היא משפטית – למשל חישוב נפרד לעומת חישוב מאוחד לבני זוג, ועוד ועוד.
- לעניין פסילת ספרים
7.1.הן במס הכנסה והן במע”מ רשאיות הרשויות לפסול את ספרי הנישום. במ”ה הפסילה הינה בגין אי רישום
תקבול (כאשר הנישום נתפס, בד”כ “על חם”, לא רושם תקבול) ו/או ספרים בלתי קבילים (סטייה מהותית מהוראות
ניהול ספרים). במע”מ הטעם לפסילה הוא “רק” בגין סטייה מהוראות ניהול ספרים.
7.2. גם על פסילת ספרים ניתן לערער לבית משפט או לוועדה לקבילות ספרים (למעט בגין אי רישום תקבול שאז ניתן
לערער רק לבית משפט).