מגזין “שורת המס”, 17 בינואר 2018

אנו שמחים להמציא לקהל לקוחותינו וידידנו, גיליון נוסף של העלון האינטרנטי  “שורת המס”. הדגש והרעיון בעלון זה להביא לקהל הקוראים בקיצור, בתמצית ובצורה ברורה ונהירה, פסיקה חדשה בתחומי המס, תוך דגש חד וקצר על השורה התחתונה. בעלון הנוכחי תוצג פסיקה בעניין האפשרות להכרה בתשומות ללא מסמך, אחת הסוגיות המרתקות  בדיני מע”מ, ו”הגביע הקדוש” שכל עורך דין שואף אליו לו בהתמודדות עם שומות מע”מ וכתבי אישום בהם העוסק מואשם בקיזוז תשומות ללא מסמך או שמוצאת לו שומת עסקאות ללא לקיחה בחשבון של הוצאות. בע”מ 55212-05-12 מנצור נ’ מע”מ, נדון מקרה שבו בכתובת מסוימת בת”א נוהל בית בושת. מע”מ ייחס את מלוא המחזור המשוער למערערת וסרב להתיר לה הוצאות.

המערערת טענה מספר טענות:                   

1. היא לא בעלת העסק.
2. לחלופין המחזור שיוחס לעסק מנופח.
3. וכן ובנוסף, יש להטיל מס על ההכנסות לאחר לקיחת ההוצאות בחשבון, קרי: על הערך המוסף ולא על המחזור.

ביהמ”ש (כב’ הש’ ה’ קירש) קבע כדלקמן: א.    ביהמ”ש קיבל את הטענה כי למערערת היה “שותף” בעסק ויש לייחס לה 1/3 מהמחזור בלבד, כפי חלקה בתפעול העסק. ב.     ביהמ”ש לא התערב בחישוב המחזור. ג.      ביהמ”ש קובע קביעות חשובות לעניין האפשרות להכרה בתשומות בהעדר מסמכים:

1. אין מקום לשלול באופן גורף ניכוי מס תשומות בשל האופי הבלתי חוקי של הפעילות העסקית כל עוד טיבן של ההוצאות עצמן איננו בלתי חוקי (למשל הוצאות בגין כביסה הנדרשות לתפעול בית הבושת).
2. אין להוציא מכלל אפשרות כי בנסיבות המתאימות, יילקחו בחשבון בעת קביעת מס על פי ס’ 76 (קביעת מס) לחוק או שומה לפי מיטב השפיטה לפי ס’ 77 לחוק, תשומות אף אם אלו לא גובו בחשבוניות מס כדין.

באותו מקרה לא מצא לנכון ביהמ”ש להכיר בתשומות, לאור העובדה כי ממילא הלך לקראת המערערת וייחס לה 1/3 מהמחזור בלבד.                           אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי או חוות דעת. יש לזכור שתמיד צריך לבחון כל מקרה לגופו ולאור נסיבותיו. לקבלת יעוץ משפטי ניתן לפנות למשרד עורכי דין יואב ציוני ושות’