הביקוש וההיצע לשחיתויות ברשות המיסים
מאת יואב ציוני עו”ד, נוטריון ורו”ח פברואר 2011
לאחרונה התבשרנו על כך כי גורמים בכירים ברשות המיסים קיבלו שוחד כדי לסגור תיקים למקורבים. נשאלת השאלה מהם הגורמים שיוצרים את התופעה. כדי לענות על השאלה עלינו למפות את הכוחות הפועלים על יצירת הביקוש וההיצע למתן ולקבלת שוחד אל ומאת פקידי מס. להלן מספר נקודות למחשבה בהקשר זה:
א.גובה המס. ככל שהמס גבוה יותר כך אנשים יחפשו יותר ויותר “קיצורי דרך” לא חוקיים. שיעור המס הרלבנטי אינו זה שכתוב בספרי המס. שיעור המס הרלבנטי הוא זה שמוטל על הנישום כאשר מוצאת לו שומה.
ב.גובה השומות. אחת הבעיות בשומות מס הכנסה (בעיקר. בשומות מע”מ השומות בדרך כלל נוטות להיות פחות מנופחות ויותר מבוססות על טעויות או חוסרים שנמצאו בדיווחים), היא העדר פרופורציה בין השומה למציאות הכלכלית של העסק. שומה מנופחת יוצרת נישום מבוהל ומפוחד שבאחת חרב עליו עולמו עקב שומה שלעיתים גם אם יעבוד כל ימיו לא יוכל לשלם אותה. נישום שכזה עלול להתפתות לפתרונות לא חוקיים.
ג.כלי אכיפה דרקוניים מדי- כאשר העונשים, הדרישות השומתיות והקנסות, הם כל כך חמורות (מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, מס גבוה באופן שלא משקף את הרווחיות וקנסות), אנשים יטו לחפש פיתרונות לא חוקיים.
ד. כוח רב מידי למפקחי השומה שגורם להם להוציא לעיתים שומות שרירותיות ובלתי פרופורציונאליות.
ה.פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט יכולה להיגרם גם בכל אותם מקרים שבהם לנישומים נדמה, מסיבה זו אחרת, כי בית המשפט נוטה שלא להתייחס לטענותיהם ברצינות, לא מתעמק מספיק בתיק או לא מקצועי מספיק.
ו. פקידים שמתוגמלים ו/או מקודמים לפי כמות השומות וגובה השומות יטו יותר להוציא שומות שגויות ומנופחות.
ז. פקידים שממונים שלא על פי כישוריהם אלא על פי קשריהם יטו להישאר חייבים למי שמינה אותם ובהגדרה יהיו נוחים יותר לתת טובות למקורבים.
ח.רמת השחיתות שהמערכת משדרת לעובדיה ורמת הביקורת- ככל שהמערכת תשדר הרתעה ממעשים שכאלו לעובדיה, וככל שהמערכת תבוקר באופן יעיל מבפנים ומבחוץ, כך השחיתות תקטן ולהיפך.
ט.הארכת מועדי התיישנות לפקיד השומה והטלת נטל הראיה בערעור על הנישום – בעיה זו יוצרת סיטואציה בעייתית שבה בכל ערעור מס (כמעט) הנישום נדרש להוכיח “שאין לו אחות”. ככל שעובר הזמן היכולת להוכיח סוגיות משנות מס ישנות הופכת להיות בעייתית יותר. התוצאה היא דחיית ערעורים עקב חוסר יכולת להביא ראיות ובסופו של יום הטיה של התוצאות לרעת הנישומים דבר שבסופו של דבר מוביל לפגיעה של הנישומים באמון במערכת. בשלב הדיון השומתי הם נתקלים בנציגי פקידי השומה שלא מאמינים להם ובערעור הם נתקלים ברף ראייתי גבוה שמונע מהם להוכיח את טענותיהם.